מקצועיות לצד אנושיות
אני מגיע עם ידע וכלים, אבל קודם כל מקשיב.
הסיפור שלי
כבר למעלה משלושים שנה אני עובד עם אנשים, בעיקר עם אלה שהחיים לא תמיד היו פשוטים בשבילם. התחלתי כרכז בפנימייה לנוער בהדרה בכפר הנוער מנו"ף, הובלתי פרויקטים קהילתיים בג'וינט ישראל, ניהלתי את הפנימייה של בית הספר לקציני ים בעכו, ובשנים האחרונות ניהלתי מערך דיור לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.
בכל המקומות האלה למדתי אותו דבר: מאחורי כל התנהגות יש אדם, ומאחורי כל אדם יש סיפור. אצלי אף אחד לא שקוף.
השליחות הזאת קרובה ללבי גם מסיבות אישיות, ומלווה אותי לאורך כל הדרך.
ואז הגיע צומת משלי.
הכול החל כשהבת שלי נכנסה לגיל ההתבגרות, ומצאתי את עצמי בצד השני של השולחן. אחרי שנים שבהן ישבתי מול בני נוער ומול הורים שלא ידעו איך להגיע לילדים שלהם, פתאום אני הייתי האבא הזה. ידעתי להחזיק מסגרת, לנהל צוות ולתת עצה. אבל מול הבת שלי, כל זה לא הספיק.
הבנתי שאני צריך כלים אחרים. לא כלים של מנהל או של מחנך, אלא הבנה עמוקה יותר של מה שקורה לאדם מבפנים: מאיפה מגיעים הרגשות, למה דפוסים חוזרים על עצמם, ואיך מקשיבים באמת.
החיפוש הזה הוביל אותי ללימודי פסיכותרפיה אינטגרטיבית במכללת "אורנים". מה שהתחיל כצורך של אבא, הפך לשליחות. גיליתי שהשאלות ששאלתי את עצמי הן אותן שאלות שהרבה אנשים נושאים בשקט. ושמה שהכי עוזר ברגעים כאלה הוא מישהו שיושב מולך, בגובה העיניים, ובאמת מקשיב.
היום אני מביא את שני הדברים: את הניסיון של למעלה משלושים שנה עם אנשים בצמתים קשים, ואת ההבנה האישית של מה זה לעמוד מול צומת כזה בעצמך. בקליניקה אני מלווה צעירים, מבוגרים והורים. בארגונים אני מלווה מנהלים וצוותים, שעושים עבודה לא פשוטה בכל יום.
– מורדי –